ארומותרפיה - כלי ריפוי טבעי עתיק יומין  |  אמונה- התשובה לכל השאלות  |  סדנת מודעות והתבודדות אצל הבעל שם טוב ורבי נחמן זיע"א  |  שיעור ליקוטי מוהר"ן לנשים מתורות רבי נחמן והבעל שם טוב זיע"א לנשים!  |  





 

התחברות לחברים



 

שלום וברכת אהבה

 הורים וילדים בנייה והעצמה הדדית
                                                 
                                  
מאמר זה מוקדש לכל הילדים וההורים היקרים שמגיעים אלי לבנייה והעצמה הדדית
באמצעות תרפיה משותפת הורים וילדים בדרך אורמאיר לחיים.
ולכל הקוראים היקרים - מי ייתן ותצעדו קדימה בנתיב החיים. אמן סלה!

מי הם ילדינו בפן הרוחני - נשמתי?
"כיום מדברים רבות על ילדי האור.
ואכן, ברכת הילדים הללו, הינה ברכה של אור הזורם אל תוך עולמכם.
אתם ניצבים מוכנים עם כל מיני רעיונות ותיאוריות, להבין ולסווג את הילדים הללו.
אבל האור פשוט זורם דרכם! אור זה יכול להיות כוח משמעותי.
הילדים הללו יכולים, באמצעות הנוכחות שלהם, לערער רעיונות רבים החקוקים בסלע.
הם יכולים להפוך על פיהם רעיונות רבים , לגביהם אתם הייתם בטוחים מאוד.
הופעת הילדים הללו היא מציאות.
אתם יכולים להתווכח כיצד לקרוא להם וגם על פירושים פסיכולוגיים שונים.
אבל בואם הוא לאמתו של דבר הכרזה על סוג תודעה חדש, אותו באו להביא לכאן.

לפני שנשמה מתגלגלת על כדור הארץ, היא בוחרת מקום ומשפחה שיענו על הצרכים הרוחניים
שלה לצמיחה ולהתפתחות. אתם יכולים להיות בטוחים שהילד שלכם בחר אתכם מסיבה שהיא
מועילה לצמיחתו כמו גם לצמיחתכם, כיוון שחוזי נשמה אלה הם תמיד הדדיים מטבעם.

ההורים לוקחים על עצמם את המשימה להזין את הנשמה הנכנסת בהיותה בגוף צעיר,
להגן עליה ולספק לה את המיומנויות הדרושות להישרדות על המישור החומרי.
ואת המשימה לעזור בהתפתחות של מיומנויות וכישורים כלשהם שעשויים להיות חלק
מהמשימה הרוחנית של הילד על הפלנטה.

הילד בתורו, לוקח על עצמו את המשימה לעזור להורים להעלות את רמת התודעה שלהם
באמצעות שהייה עם נשמה בעלת רטט גבוה יותר וחוכמה עמוקה יותר.
זה הנתיב הטבעי של ההתפתחות , שבו הנשמה של הילד היא תמיד בספיראלה גבוהה
יותר של התפתחות ואי לכך יכולת לעזור להורים להתפתח גם כן.
אך ההורים צריכים להיות מודעים למתנה זו.

הורים "רדומים" רבים תופשים את ילדיהם כישויות פגיעות שיש לשלוט בהן ולעצב אותן
והם אינם מסוגלים לראות את החכמה ואת המתנה שכל ילד נושא.
תפקידנו כהורים להיות מודעים "לחוזה הנשמה" שלנו עם הילד, ולשאוף להגשים אותו יחד עם ההתחייביות החומריות לרווחתו הפיסית של הילד. 

ילדי האינדיגו הנשמות המוארות הם "חלוצי נשמה" וההורים שלהם ערכו חוזה להצטרף אליהם כחלוצים
בדרכים חדשות של חיי משפחה וקהילה. משימת הנשמה של הילד היא להטיל ספק ,לאתגר צורות ישנות
ולברוא נתיב להגשמת צורות חדשות.
ילד אינדיגו הוא רגיש, אוהב, מוכשר ואינטואיטיבי.
ההורים לוקחים על עצמם למצוא דרכים להזין אנרגיה רגישה ויפיפייה זו ולסייע ככל שיוכלו
בפיתוח הכישרונות והכישורים המתקדמים של הילד.
הילד בתורו, לוקח על עצמו את המשימה להיות המורה לדרכים החדשות.
אך כדי לעשות זאת עליו לאתגר ולערער את הדרכים הישנות.
ילד האינדיגו עושה זאת בשתי דרכים:
הוא או היא יטילו ספק בכל מערכת אמונה ו "כלל" שאתם או מישהו אחר מבקש לכפות עליהם,
ויאתגרו אותם. בדרך זו הם יראו לכם מה "פועל" עבורם ומה לא, ועליכם, ההורים,
להקשיב וללמוד ולא לנסות לכפות עליהם את רצונכם.
שיטת ההוראה השנייה היא שהילד משמש "מראה" להורים.
הילד יפגין את דפוסי התפקוד הלקוי שההורים מיישמים בחייהם. דפוסים אלה קשורים בדרך
כלל להערכה עצמית נמוכה ולאי – קבלה עצמית.
לכן ילדי אינדיגו רבים כל כך נעים אל תוך דפוסים של הרס עצמי, הכוללים שימוש בסמים
והפקרות מינית. הם משקפים חזרה אל המשפחות והקהילות שלהם את דפוסי ההרס העצמי
שהם למדו. זו גם הסיבה מדוע הורים רבים לילדי אינדיגו נאבקים עם דפוסי ההתנהגות ההרסניים
של האינדיגו בני הנוער.

ההורים צריכים להבין שעליהם לבחון את הדפוסים ההרסניים שלהם ולהתחיל להגשים בחייהם
דפוסים אוהבים ומעניקי – חיים יותר ולתמוך בעצמם ובילדיהם.
הורים רבים ממלאים את מוחותיהם וגופם במחשבות רעילות ובחומרים רעילים ומבלים את זמנם
בעבודה שהם שונאים ומדחיקים את רגשותיהם האמיתיים.
ילד האינדיגו שלכם יהפוך אתכם מודעים לכך וידריך אתכם לשחרר את עצמכם מצורות
הוויה מולדות ונרכשות אלה. הם יעזרו לכם להתעורר למי ומה שאתם ולמה שאתם מסוגלים
לעשות כאשר אתם נאמנים לעצמכם". 
מומחים אומרים שההבדל היחיד בין ילד מחונן לבין ילד עם הפרעות קשב היפראקטיביות , הוא שהראשון מסיים את המיזמים שהוא מתחיל בהם , בעוד האחרון משאיר מיזמים לא גמורים.

נסיון מקצועי ושנים של תרפיה משותפת הורים וילדים מאת מיכל אור:

מגע וארומותרפיה הוא כלי תומך נפלא לעבודה עם ילדי אור שונים עם היפראקטיביות,
בעיות קשב וריכוז, תקשורת וכד'.
יש לבנות סביבה תומכת היוצרת שקט פנימי, הרמוניה, סבלנות והרבה אהבה.
לשם כך פתחתי כלי מעשי - חלל אורמאיר לחיים אותו ניתן ליישם בכל בית וחדר.
פתיחת מודעות מצד ההורים שמאפשרת ביטוי לדרך הייחודית של הילד להביע עצמו בעולם זה.
לילדים אל, קשיים עם סמכות אשר אינה מסבירה את התנהגותה או לא מאפשרת בחירה.
יש להם גם נטייה לקבוע לעצמם כללים משלהם והם חיים על פי נטיות ליבם.
ילדי האור ניחנו בקליטה על חושית. רבים מהם ניחנו בכישרון אומנותי ועומק רגשי.
הם מודעים מאוד למחשבותיהם ולרגשותיהם של אחרים.
הם סומכים על אנשים כשהם חשים שהם ראויים לכך, ולא בשל מעמדם החברתי או המשרה
שהם מחזיקים בה.

ילדי אינדיגו רבים המאובחנים כסובלים מהפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות אשר נוטלים "ריטלין "
או כדורים כימיים אחרים, מפתחים את תופעות הלוואי של התרופה בגופם, מאחר וגופם אינו יכול להכיל את החומרים הכימיים, מתפתחת אלרגיה או רגישות אחרת הגורמת לחוסר נוחות,
חוסר שקט ומתח פנימי. לכן לעיתים רבות נטילת תרופות אלו היא "עליה וקוץ בה".
מצד אחד , היא מאפשרת להם "להשתלב" בחברת הילדים ולרצות את ההורים והמורים שלהם.
התרופה עשויה גם להעניק להם תחושת "היי" שתעזור להם להימלט מהכאב שבהיותם שונים
או מתחושת הריקנות , שממלאת אותם כשאינם ממלאים את ייעודם , אבל המחיר גבוה:
התרופה מונעת מהם להביא לידי ביטוי את כישוריהם הרוחנים.
הילדים מאבדים את הקשר עם הנשמה והאינטואיציה שלהם , עם היכולת הרוחנית שלהם ועם אישיות
הלוחם שלהם. הם שוכחים את יעודם וכמבוגרים , לאחר שהם מפסיקים לקחת את אותם תרופות
הם חשים ריקים ולכן חוזרים לתרופות אחרות (פרוזאק וציפרלקס למשל) אשר מאפשרות להם לחיות
בתחושת "היי" מזויפת ולהתמודד עם החיים שלהם.

ילדי האינדיגו מעבדים את רגשותיהם באופן שונה מילדים אחרים ,
מפני שיש להם הערכה עצמית גדולה ויושר פנימי מפותח. יש להם נחישות חזקה ומהותית
לעבד דברים בעצמם , והם מעוניינים בהדרכה מבחוץ רק אם היא מוצגת בפניהם בכבוד,
ובמסגרת של בחירה אמיתית.
הם מעדיפים להגיע לפתרון בעצמם.
ולרוב בשלב זה הם נתקלים באוזניים אטומות או חוסר מודעות שרצים מיד אל הפתרון הקל
של תרופות כימיות שלא באמת מטפלות בבעיה, אלא רק בסימפטום.
לתרופות גם תופעות הלוואי  הבאות לידי ביטוי גם בטווח הרחוק לאחר שמפסיקים אותן.
אז לכל אותם הורים יקרים שיש להם ילדי אור מופלאים בבית , חישבו היטב מה ברצונכם להשיג ,
שקט תעשייתי? או שמא סביבה תומכת אמיתית הבנויה מהמון סבלנות ואהבה- וכן זה בהחלט אפשרי!

לעיתים הפתרונות הקלים נראים לנו כפשוטים ביותר וגם אם אנחנו לא ממש אוהבים אותם,
אנו מעדיפים אותם כי זה חוסך לנו זמן התעסקות וכסף ונותן את השקט שהוא זמני ביותר. 
אך מתחת לשקט זה לא באמת התייחסנו לבעיה אלא טיפלנו בסימפטום.
ולכן לרוב בשלב מאוחר יותר הוא יגרום בעיות רבות לאותו ילד מופלא וכמובן גם להורים.

אלו ילדים חכמים מאוד ויש להם את התשובות בתוכם.
הם יודעים מה הפתרון – אך מאחר והפתרון תלוי גם בהורים ,
על ההורים ללמוד ולהפנים את הדרך של ילדו לבטא עצמו בעולם - לזרום איתו אך יחד עם זאת, 
מאוד חשוב ללמוד להציב לו גבולות ולא לגרום למצב של "סירוס" ותלות .
יצירת תלות היא המצב הנפוץ והבעייתי ביותר של האינדיגו – מאחר וזה "מסרס" את מי שהוא באמת
וכך בקלות מאבד הילד את דרכו ואת החיבור שלו לעולם זה.
מצב בו הילד מפסיק לתפקד כישות עצמאית ומאבד את זהותו ויכולת התיקשור שלו
עם עצמו ועם סביבתו. מאחר והילדים מאוד רוחניים יש לקרקע אותם על-ידי חיבור לעשייה .
העשיה היא הדרך הטובה ביותר של ילדי האור להפנמה ולאיזון מצב מסוים בעצמם ובסביבתם.
יש להטיל על הילד אחריות ע"י איתגורו בהאצלת מטלות המלמדות אותו להבין את רגשותיו,
בכדי שיבין מהיכן הם נובעים וכיצד לקבל עליהם אחריות.
על ההורה ללמד את הילד להתמודד עם הרגשות שלו ולא להדחיק על- ידי כך שהוא מהווה
דוגמה אישית.
כל התשובות שיש לכם לגבי האופן שבו עליכם להתמודד עם הילדים שלכם יכולות גם להתייחס אליכם.
כיצד אתם מתמודדים עם הרגשות שלכם? האם אתם מתייחסים אל עצמכם בנוקשות?
כאשר אתם מרגישים כעס או עצב למשך זמן רב, האם אתם גוערים בעצמכם ואומרים:
" יאללה, זוז כבר, צא מזה ". האם אתם מדחיקים את הרגשות שלכם?
האם אתם מרגישים שחשוב וטוב לחנך את עצמכם? מי לימד אתכם את זה?
האם היה זה הורה? או האם אתם הולכים לקיצוניות השנייה?
האם אתם " מתפלשים " ברגשות שלכם, לא רוצים לשחרר אותם.
אולי הרגשתם במשך זמן רב שאתם קורבן למצב חיצוני כלשהו, לדוגמה האופן שבו גדלתם,
ההורים שלכם או סביבת העבודה שלכם. ברגע מסוים, החיבור עם הכעס שבתוככם בכל הקשור
לדברים שהשפיעו אליכם היה אולי משחרר מאוד. הכעס יכול לאפשר לכם להשתחרר מההשפעות
הללו, ולהמשיך בדרככם. אולם, אתם עשויים להילכד בקסמי הכעס שלכם, ולא לרצות לשחרר אותו.
במקום היותו שער, הוא הופך ל"דרך חיים". אז נולדת הוויה של קורבן, שאין לה כל קשר לריפוי.
היא אינה מאפשרת לכם להתייצב באמת בעוצמתכם.

חשוב מאוד שתיקחו אחריות כלפי הרגשות שלכם ושלא תהפכו אותם ל" אמיתות מוחלטות ".
כאשר אתם מעניקים להם מעמד של אמיתות, במקום לבחון אותם כ "התפוצצויות של אי הבנה ",
אתם תבססו את הפעולות שלכם עליהם, והדבר יוביל להחלטות לא מאוזנות. 
כשהורים וילדים בונים יחד סביבה תומכת עם כלים, הדרכה וליווי מקצועי היא מאפשרת העצמה והתפתחות הדדית ורוב הבעיות ההתנהגותיות נפתרות.
על ההורים והילד מוטל המסע המשותף שהם עוברים יחד בכל מקרה, השאלה היא איך?
ללא התקדמות ההורה לא יפתרו" בעיות" הילד.
מאחר ואחד התפקידים שלקח על עצמו הילד ( כמובן ברמת הנשמה – שהיא לא תמיד מודעת אצלו –
אך באה לידי ביטוי בכל מקרה כחלק עמוק במימוש יעודו כאן ) הוא להעלות את אותה הבעיה
הלא פתורה אצל ההורה ( כדי לנקותה ולשחררה ובכך לאפשר צמיחה מודעת ) דרכו- דרך בעיה
שכביכול יצר לעצמו.
זוהי בחירה הדדית בין ההורים לילד  המהווה הזמנה להתפתחות וצמיחה הן של הילד
והן של ההורה במסעם המשותף ללימוד עצמי והקשבה , עד לשחרור אותן תבניות
ודפוסי חשיבה והתנהגות לא הרמונים היוצרים כל פעם מחדש את האנרגיה היוצרת את הבעיה.
בדרך כלל ישנו הורה אחד יותר דומיננטי המשקף את הבעיה.
לרוב בעיית ילדינו מייצגת את הרובד הלא פתור של ההורה. לכן מתבקשת דרך משותפת.
פתרון הבעיה דורש תהליך משותף וכפול של ההורה אשר מצד אחד מנקה, פותח  ומרחיב את מודעותו באמצעות כלים ומהצד השני מחדד, מרחיב ומפתח את הקשר עם ילדו.
בנוסף נדרש תהליך עבודה עם הילד- לחיזוק הביטחון העצמי שלו ותמיכה בנקודות החולשה שבו,
לפיתוח התקשורת עם עצמו ועם הסביבה. 

 
במקום אור העבודה נעשית באמצעות התרפיה המשותפת להורים וילדים.
 

 במקום אור מתקיימות פגישות אבחון והכוונה להגשמה עצמית ומימוש
ונלמדת סדנת מודעות עצמית להגשמה עצמית ומימוש בדרך אורמאיר לחיים

המאמר תרם לך בצורה כלשהי? נשמח לשיתופך בתגובה

© כל הזכויות שמורות למקום אור - מיכל אור

ברכת אהבה ואור חוזר
מיכל אור  - מקום אור

 

 

 

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
לייבסיטי - בניית אתרים