חגי תשרי - משמעות בנתיב הרוחני של האדם

חגי תשרי - משמעות בנתיב הרוחני של האדם חגי תשרי- איך נוכל להתבונן פנימה לתוכנו ולצמוח דרך המשמעות הרוחנית תוך כדי החיבור לעולם החומר.
חגי תשרי - נקודת מבט לראיה מודעת וטיפוס רוחני ומעשי גם יחד בדרך הקבלה:

חגי תשרי מוצגים כאן בהיבט  המשקף סדרת מצבים רוחנים שעובר האדם :
חשוב לציין שמדובר במצבים פנימים ולזכור שהחגים הגשמים ביהדות הינם עת רצון גדולה,המאופיינים
באנרגיה שמאפשרת לכל אדם שינוי באשר מדרגתו הרוחנית והגשמית גם יחד.
כשאדם בוחר להיות מודע וללמוד את החוקיות של אותה עת רצון בהתאם לחג יעלו להכרה ויתגלו לו
מצבי תודעה חדשים על עצמו ועל חייו ,שמטרתם להעלות את מודעותו ולעודדו לתקן מידותיו המקולקלות (אשר חוסמות אותו מלחוות חיים אושר הגשמה וביטוי בעולם החומר) בעל מנת להתקדם לעבר מדרגה טובה יותר שמביאה עימה הרחבת האור ,השפע בכל הרמות וחיבור להשפע-ה' איזון ביטוי והגשמ-ה'.
החגים מאפשרים לאדם לבחור לשחרר את עברו ותפישותיו המצומצמות ולבנות כלי רוחני חדש בהתאם לרצונותיו להגשים ולבטא את תדר נשמתו .

בפרקי אבות נכתב: "על שלושה דברים העולם קיים - על הדין, על האמת ועל השלום".
בחגי תשרי, הפותחים את השנה, אנו עוברים דרך המסע השלם הזה ובונים את עולמנו למשך השנה הקרובה. ראש השנה הוא יום הדין בו "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרום", יום הכיפורים הוא יום האמת בו אנו נחתמים לשנה הבאה, ואילו בסוכות אנו משלימים את המהלך ובונים "סוכת שלום".

מראש השנה ועד יום הכיפורים – מגלה האדם מתוך מבט בשנה החולפת מה עליו לתקן.
תקופה זו מוקדשת לניקוי הכלי הרוחני שלנו באמצעות הסליחה והתשובה.
תשובה משמע תשוב ה' ,תשוב אל השם כלומר תתחבר לנקודה של האור אינסוף בתוכך על מנת
שתוכל לזכך עצמך ולבנות כלי חדש בעל משמעות ותכלית מקורבת יותר למי שאתה באל - והות .
תשוב- ה' מחברת את האדם לא-לוהות ולאור נשמתו הזך, משם נמשכת הארה שבכוחה לסלק כל קושי,
מכאוב ,תקיעות ומחסום שחווה האדם בחייו.
על מה תשובה?
על כל עבר-ה' שעשיתי במהלך השנה החולפת במזיד או בשוגג.
עבר-ה' משמע שבגלל שהפרתי בהתנהגותי חוק בריאה ,אזי יצאתי מסדר הבריאה ואותו המעשה הוא זה אשר
חוסם את השפע בחיי ומרחיק וגורם להסתלקות האור האלוקי שבי. החיבור לנשמתי.
אם כן מהי תשוב-ה'?
תשובב-ה' משמע להחזיר אל השם את המעשה שהוציא אותי מהסדר האלוקי בעל מנת שאוכל שוב להתחבר לאור בתוכי.
מהו תהליך התשוב-ה'?
על מנת שהאדם יוכל להחזיר את המעשה ובכך להתחבר חזרה לאור האלוקי בתוכו. הוא חייב לדעת מהו
אותו מעשה שעשה שגרם לו לצאת מסדר הבריאה. מאחר ולא תמיד אנו מודעים באופן מלא לכל מעשינו שכתוב: "אין אדם רואה נגעי עצמו". לכן עליו לבקש ולהביע רצון להשם על מנת שיגלו לו משמים את אותה נקודת "המשגה" שחוסמת בפניו את הארה.
הארה משמע יכולת האדם לקבל שפע כלשהו ולהמירו לעשיה,חיים וביטוי מלא בעולם החומר.

ראש השנה הוא גם עת רצון לתיקון המחשבה והתפישה.
ראש השנה מייצג לידה מחדש והתחדשות ברמת המחשבה.
היכולת להניח לעבר ולשחרר את התפישה המצומצמת שלנו בחשיבה ובהגדרת עצמנו.
לגבי מי שאני ומה שאני יכול להיות או לא להיות. לשחרר את תפישותיי המצומצמות שחוסמות אותי מלגדול
ולהגשים את מאוויי ליבי. לשחרר ולהסכים להשתנות וללמוד להיות מישהו חדש!
ראש השנה מדבר על האמונה ביכולת שלי להשתנות. מכוון שבמה שאתה מאמין - זה מה שאתה עתיד לקבל.
בראש השנה כל אדם מקבל את קצבת השפע שלו לכל השנה. לכן אם אני מוכן לשחרר את החשיבה
שמצמצמת ומגדירה במוחי כמה מגיע לי לקבל , אוכל לקבל הרבה יותר מעבר לגבולות של עצמי ובכך להתרחב.

יום הכיפורים מייצג את התיקון בדיבור. בו מבקש האדם כוחות שיעזרו לו להיתקן.

סוכות מייצג את התיקון במעשה המסומל על-ידי עשיית הסוכה והישיבה בה. בסוכות קבל האדם את הכוחות והתשובות להוציא מן הכוח אל הפועל על ידי כניסת אנרגית האור האל-וקית.

בשמחת תורה הוא מסיים בשמחה את מלאכת איחוד חלקיו אשר היו שנויים במחלוקת
ואף חוגג את יישום תורתו הפנימית בדרך ההתעלות והאור.

החג הראשון, או התחנה הראשונה בדרך הרוחנית של האדם, נקרא "ראש השנה".
בשלב זה האדם כמו נולד מחדש. הוא מתחיל לשאול: למה דברים קורים כך ולא אחרת?
מי מנהל את המציאות? מהי תכליתי בקיום? מה הטעם בחיי? מהי משמעות החיים שלי?
בראש השנה אנו חוגגים , הן את תחילת דרכה הרוחנית של כלל האנושות , והן את ההזדמנות הפרטית של כל אדם ואדם לגלות את סוד החיים. ראש השנה זהו מועד לידת האדם הראשון ממנו התחילה בריאת העולם.
ומאחר והאדם הראשון הינו נשמה הכוללת את כל נשמות ישראל,כולנו בראש השנה עוברים תהליך של לידה מחדש.
בחג זה מתעוררת נקודת הלב בתוכנו, המפיחה בנו רוח חיים חדשה,ומאפשרת משיכת קצבת חיים
ומימוש עצמי מלא. אולם על האדם להיות ער ולבקש את מימוש רצונו על הצד הטוב ביותר בדרך לימוד בה יפיק את טובתו המרבית ואת טובת הכלל גם יחד. בדרך של היפוך ההשפעה האגוצנטרית לעצמו, בהשפעה אלטרואיסטית של קבלה בעל מנת להשפיע טוב לאחרים.
זוהי הנקודה בה האדם אינו מסתפק עוד רק בכסף, כבוד או ידע לעצמו ,אלא מבקש לדעת
איך לחיות ולחוות את חייו ולהרגיש שיש להם מטרה-תכלית- הגשמה – ביטוי - מימוש וחוויה של שלום פנימי
ואושר יום יומי בהשפעה לעצמו ולאחרים גם יחד.
ביהדות ראש השנה הוא גם יום הדין מאחר ולכל אדם ונשמה נקבעת קצבת חיים,מזונות,כסף,בריאות,זוגיות,
שמחה,ביטוי והגשמה ביכולת לעמוד באתגרי החיים להתגבר , להיות במסירות נפש ולהתמיר כל מצב לחווית חיים לכל השנה. ראש השנה הוא השורש של הארה והשפע לכל השנה. שכתוב:
"מזונותיו של האדם נקבעים לו מראש השנה עד ראש השנה. כלומר הקצבה השנתית נקבעת ביום זה
כמה יהיה לו במשך כל השנה. מה שלא נקבע זה: מה תיהיה מידת הנאתו מתוך השפע שנגזר לו.
הנאתו מכספו למשל תלויה לגמרי באדם ובמעשיו. איך הוא בוחר להתנהל במצב מסוים בחייו.
האם יבחר לתקן ובכך למשוך לעצמו אור ותענוג הישר מהבורא? או חלילה יכנס למעגל של כעס והרס ובכך
יסלק הנאתו ותיקונו.
ביום זה על האדם להתחבר לשמחה כדי למשוך רחמים ולהמתיק את כל הדינים והאתגרים המחכים
הזרועים לתיקונו במשך כל השנה כולה.

החג השני , או התחנה השנייה בדרך הרוחנית של האדם, נקראת יום הכיפורים ומהווה
שלב ביניים הכרחי בתהליך בניית הכלי הרוחני, המתחיל בראש השנה ומסתיים בשמחת תורה.
אין המדובר ביום אבלות - ביום הכיפורים נחתם השלב הראשון בו מכיר האדם את מגבלותיו,
בוחר ומבקש לתקנם. מיד לאחר יום הכיפורים מתחיל האדם את השנה החדשה (לאחר שעבר
את מלאכת פינוי המקום על – ידי תהליכי הסליחה) ובסופו של חג הסוכות הוא זוכה לקבלת האורות ,
התובנות והדרך ליישום והגשמת ייעודו בעולם - לכן הוא שמח בשמחת התורה
(הכוונה לתורה הפנימית המנחה אותו בדרך האור) , שמחת האור.

יום הכיפורים כשמו כן הוא.בו זרועה היכןלת של כל אדם להיטהר ולצאת ממורק מכל פגע וקליפה שחוסמת אותו.
וכתוב:"כל הבא להיטהר מסייעין לו".
תהליך הסליחה מייצג בחירה מודעת של האדם ליצירת מציאות אלוקית חדשה אוהבת והרמונית בחייו.
כאשר האדם מוכן לבצע את תהליך הסליחה הפנימי שלו ובאופן חד צדדי, ללא קשר לאדם שפגע בי, להסכים לסלוח זוהי למעשה הסכמה פנימית לשחרר בחיי ולהתעלות מעבר לכל המחסומים בתוכי:
הכעס/ האגו / הפחד / אשמה/ הפגיעות . .
הסליחה מהווה התעלות של האדם מאחר והוא מוכן ומסכים לשחרר, למחול ולמחוק לאחר את כל החוב
במלואו ובכך גם לעצמו. זהו התהליך בו אני מרפה מהכעס ומהכאב מתוך החלטה, כדי שאוכל להמשיך לזרום בחיי השמחים ללא הנטל הכבד של הכעס.
במקום שבו קיים כעס לא קיימת אהבה .
לכן הכעס ואהבה הינם שני תפישות המנוגדות זו לזו וכן גם העולם אותו הם משקפים .
מתוך מודעות באפשרותי ליצור שינוי בחיי שישקף מציאות של אהבה , שקט ושלום פנימי.
לכן אני בוחר לסלוח.

על מנת לסלוח באמת עלי לוותר על האגו / כעס בתוכי וכך לפנות מקום לאהבה.
לאפשר לעצמי לסלוח - זה להרפות מהרצון להעניש ומהצורך לנקום.
הסליחה מחזירה אותי להוביל את עצמי. כשאני סולח, אני לא מפקיד בידיו של מי שפגע בי את הכוח לשלוט בי, להשפיע על הרגשות שלי, להרוס כל חלקה טובה באנושיות ובקיום שלי.
לעולם לא ארשה אפילו לאדם אחד ביקום כולו לגרום לחיי להיות מובלים על ידי רגשות המניבות ומשאירות אותי בתודעה וחוויה של הרס כלפי עצמי וכלפי הסביבה.

מאחר וכל אדם בטבעו רוצה לחוות טוב בחייו. ולחוות טוב משמע לעבור מתודעה של הרס ופחד
לתודעה של בניה ואהבה. הסליחה מהווה גשר וכלי עצום המאפשר מעברים אלו.
הסליחה מאפשרת לי לחוות את חיי באושר,אהבה,מיצוי,הנאה,איזון ושקט פנימי,יכולת ביטוי מלאה להוציא מן הכוח אל הפועל להגשים ולחוות רווח-ה'.
הסליחה מהדהדת כמו גל - מעגלים - מעגלים של אהבה מהדהדים מתוכי, מעגל אחר מעגל מתרחבים החוצה למשפחתי, לשכנים שלי, לאנשים ברחוב, לתושבי העיר שלי,לאזרחי המדינה לי ולעולם כולו.

מהו הכיפור?
הכיפור הינו מצב של ביטול הפחד באופן טוטאלי היוצר תחושת פיוס עמוקה עם כל חלקי האני באדם , דבר המוביל לחוויה של חסד ( חסד הינה האנרגיה המאפשרת חוויה של שלום פנימי,שקט ושלווה מוחלטים ).
לפי אנציקלופדיית בריטניקה , כיפור הינו מצב של פיוס בין האדם לאלוהיו.
להשגת פיוס זה פועל האדם לסלק את המכשולים אשר בינו לבין אלוהיו.
הכיפור הוא אפילו יותר מכך, הוא השגת מצב של אחדות רוחנית בין הצדדים .
כפי שהאנציקלופדיה והמילון מתארים, הכיפור הוא יותר מסליחה.
הסליחה מתייחסת לפעילותו של הסולח בלבד, שאינו מתחשב בתגובת הזולת או בהסכמתו.
הכיפור, לעומת זאת, הנו תהליך שבו שני הצדדים מעורבים, מטרתו להביא לפיוס ועקב כך
ליחסים ידידותיים בין הצדדים, למען הכשרת הקרקע לפעילויות עתידיות משותפות לטובת שני הצדדים.
לכן מוקדש יום הכיפורים להתנקות ולשחרור מקיבעונות החוסמים אותנו ואת החוויה של יותר אהבה בחיינו.
הניתוק מן השגרה ומעשי החולין מאפשרת לנו לחוות היטהרות ואת הרווח והריק ההכרחיים ביצירת השנה החדשה במצפון נקי , לב אוהב וראש שקט.

החג השלישי , או התחנה השלישית בדרך הרוחנית של האדם, נקראת סוכות - כניסת האור
והבעת הרצון שלנו להתקדמות לקראת השלמות בתוכנו- השאיפה האמיתית להגיע לשלמות והתפתחות רוחנית.
לאחר שהכנו את כלי הנשמה לפני חג הסוכות, אנחנו מתחילים למלא אותו באנרגיית האור.
מהיום הראשון של חג הסוכות מתחילים הימים המיוחדים, כאשר האור נכנס , מאיר את חדרי הנשמה וממלא אותה עד תום .התמלאות באור, פירושה ימים טובים ושמחים המלווים בחוויה של שלום פנימי שקט ושלווה.
כניסת האור מאפשרת עלייה רוחנית, מגנה עלינו, עוזרת לנו להמשיך בנתיב הגבוהה ביותר שלנו ומנקה אותנו.
סוכות הוא החג עליו כתוב בתורה:"ושמחת בחגך". אלו ימים שהשמים פתוחים,הכל מעוצב מחדש.זהו זמן של צמיחה.
סוכות מכונה ע"י חז"ל "זמן שמחתנו". התורה מציינת ומדגישה במיוחד שעלינו להיות בשמחה בחג זה ועלינו להשרות אווירת שמחה בליבם של כל הסובבים אותנו:
"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ"
(דברים ט"ז).
חג הסוכות מבטא את שמחת הנפש הטהורה. בכל אחד מלילות חג הסוכות נהוג לחגוג את שמחת בית השואבה, זכר למנהג ניסוך המים על המזבח בבית המקדש. החגיגה מתבטאת בריקודים שמחים הנמשכים כל הלילה. ספר הזוהר מלמד שבכל אחד מלילות חג הסוכות, אנו זוכים לביקורים של 'אושפיזין' – אורחים מיוחדים הבאים מן העולמות העליונים לשמוח בשמחת החג. האושפיזין הנזכרים בספר הזוהר הם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד המלך.בחג הסוכות מקיימים את מצוות ארבעת המינים; לולב, אתרוג, הדס וערבה, המסמלים סוגים שונים של אנשים המתאחדים ביניהם. רק כאשר ארבעת המינים מאוחדים, ניתן לקיים בהם את המצווה. רעיון זה נכון גם לגבי כוחות הנפש. רק בפעולה הרמונית משותפת של כל כוחות הנפש, ניתן להגיע להישגים רוחניים משמעותיים. תורת הקבלה מלמדת שכל אחד מארבעת המינים מסמל את רעיון האחדות: הלולב – עליו כפותים, קשורים ומאוחדים כאחד. ההדס- שלשה עלים צומחים מנקודה משותפת, ולהם בסיס משותף ומאחד לצמיחה. האתרוג – נמצא על העץ שנה שלמה ומאחד את כל תקופות השנה והאקלימים השונים. הערבה – ערבי הנחל גדלים באחדות והרמוניה מושלמת אלו עם אלו. אלפי ערבות צומחות באחווה זו לצד זו. גם הסוכה מסמלת את רעיון האחדות – הסוכה מכילה הרבה אנשים ביחד ומאחדת אותם. גם האדם היושב בסוכה – כולו מוקף באופן הרמוני ומלטף באור הקדוש והרוחני של הסוכה. סכך הסוכה מסמל את ענני הכבוד בהם הקיף הבורא אם עם ישראל בדרכם במדבר לאחר יציאת מצרים.
חג-הסוכות מסמל את האורות המקיפים.הישיבה בסוכה מחברת את האדם לאורות המקיפים שלו.
אור פנימי זה האור שמאיר בתוך האדם, ההתבטאות של השכל, רגש וגוף שנמצא בתוכו. האור הפנימי גורם לשקט, האדם מרגיש שהחיסרון שלו התמלא. אור פנימי אנו מקבלים בסוכות ע"י הנענוע של ארבעת המינים.
אור מקיף זו הארה השייכת לאדם מצד שורש נשמתו, אבל הוא לא יכול לקבל אותה, משום שהכלים שלו, לא טהורים מספיק. אור מקיף גורם לתנועה באדם, לתחושה שיש לו עוד דברים לגלות והוא עוד לא גילה.
כשנראה אדם שקשור לאורות המקיפים שלו, נראה אדם עם מוטיבציה לשינוי.


החג הרביעי , או התחנה הרביעית בדרך הרוחנית של האדם, נקראת שמחת תורה או שמיני עצרת.
שמיני עצרת הוא היום האחרון של חג הסוכות, אך הוא חג בפני עצמו. מטרתו של חג זה הוא לרכז את השפע הרוחני שהוענק לנו בחגי חודש תשרי כדי שנהנה ממנו במשך כל השנה. המספר שמונה מסמל את כוח אין סוף שבנפש, והמילה "עצרת" משמעה קליטה, איסוף. בשמיני עצרת אנו קולטים את האור האין סופי הרוחני המתעצם ומתאחד עם כוחות הנפש.שמחת תורה הוא החג החותם את חגי חודש תשרי ובו אנו שמחים ורוקדים עם המתנה הנפלאה שניתנה לנו – התורה, על כל מימדיה ורבדיה, כולל כמובן חלק הסוד שבה, הקבלה ופנימיות התורה, המאירים את חיינו ונשמותינו משך כל השנה כולה.ושמחת תורה מייצגת את מלאות האור כחוויה של שמחה ואושר פנימי ,
הנחווים כתוצאה מהתמלאותנו באנרגית האור שתלווה אותנו בהגשמת ומימוש יעודנו כאן על פני האדמה.
תחושת שמחה מלאה והנאה צרופה של חווית המסע בדרך אל הארה הפנימית של השלמות- גילוי וחווית החלק האלוקי בתוכנו.

יקרים !
שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה.
שנת שלום ואושר מופלא בעזרת השם