עיקר בלבול התפילה הוא מחמת חסרון אמונה

לפתוח מודעות ולאפשר את השינוי לטובה.
קחו כמה רגעים לקרוא עד הסוף - זה ישמח אתכם
עיקר בלבול התפילה הוא מחמת חסרון באמונהליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה קנה"עַצְבוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאד
וּמַה שֶּׁהָאָדָם אֵינוֹ נוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וּכְבֵדוּת
וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת
הַיְנוּ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה
כִּי בְּוַדַּאי אִם. הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה
וְהָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹמֵד עָלָיו
וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִילָּתוֹ
בְּוַדַּאי לא הָיָה לוֹ שׁוּם עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת בִּתְפִילָּתוֹ
וּבְוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי
אַך עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִילָּה, הוּא בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה
וְעַל כֵּן נוֹפֵל עָלָיו עַצְלוּת וְעַצְבוּת, וּמְבַלְבֵּל אֶת תְּפִילָּתוֹ
כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה
כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁמַּנִּיחִין חִטָּה בְּאֶרֶץ טוֹבָה
אֲזַי הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ יָפֶה, וְאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם רוּחַ וְלא זִיקִים וּרְעָמִים
וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכחַ הַגּוֹדֵל
עַל כֵּן אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר
אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתְנִין הַחִטָּה בְּאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לִזְרִיעָה
אֲזַי הוּא נִרְקָב בָּאָרֶץ
מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכחַ הַגּוֹדֵל
וֶאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי אוֹמֵן אֶת הֲדַסָּה" לְשׁוֹן גִּדּוּל
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֱמוּנָה זֶה סֵדֶר זְרָעִים'
וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה
שֶׁהִיא בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ
אֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר
וְאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וְשׁוּם דָּבָר
וּמִתְפַּלֵּל בַּחִיּוּת כָּרָאוּי
וְנוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק
כִּי אֵינוֹ מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם
אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בָּאֱמוּנָה
אֲזַי אֵין לוֹ כּחַ. הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ
וַאֲזַי הוּא נִרְקָב מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַחִטָּה הַנַּ"ל
וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת, וְהוּא נִרְקָב מַמָּשׁ
וְזֶה בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם
הַיְנוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר
וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל שׁוּם בִּיטּוּל וּבִלְבּוּל בַּעֲבוֹדָתוֹ
רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ
זֶה בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר יָכוֹל לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ
כִּי לא אִכְפַּת לֵהּ שׁוּם דָּבָר
רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
כִּי אֶרֶך אַפַּיִם הוּא תָּלוּי בִּבְחִינַת אֱמוּנָה
כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'
אֲבָל עַל יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא הֶפֶך עֲבוֹדָה זָרָה
נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף
וְזוֹכִין לַאֲרִיכַת אַפַּיִם, שֶׁהוּא הֶפֶך הַחֲרוֹן אַף
הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי אֱמוּנָה לַאֲרִיכַת אַפַּיִם
שֶׁיַּאֲרִיך אַפּוֹ עַל כָּל דְּבַר בִּלְבּוּל וּמְנִיעָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בִּתְפִילָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ
שֶׁיִּסְבּל הַכּל, וְלא יִתְעַצֵּב וְלא יִתְעַצֵּל עַל יְדֵי זֶה כְּלָל
רַק יַעֲצר רוּחוֹ וְלא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל
וְיַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ
וְיַעֲבר עַל הַכּל, וְלא יָחוּשׁ עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת כְּלָל
שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם
שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי אֱמוּנָה
שֶׁהוּא בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ
כִּי עַל יְדֵי זֶה הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ וּמַצְלִיחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ
כִּי. לא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ לְהַפִּילוֹ בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת חַס וְשָׁלוֹם
וּלְמָנְעוֹ עַל יְדֵי זֶה, חַס וְשָׁלוֹם
רַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בִּזְרִיזוּת וְשִׂמְחָה
וְלא יִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים כְּלָל
שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם
בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ כַּנַּ"ל
וְדַע, שֶׁאֶרֶך אַפַּיִם תָּלוּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי שָׁם זוֹכִים לִבְחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם
כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה"
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: 'כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַּ'
נִמְצָא שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה
וְעַל יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לִבְחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ"ל
דְּהַיְנוּ שֶׁלּא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ וּבִלְבּוּל מֵעֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ"ל
נִמְצָא שֶׁעִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי
זוֹכִין עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם
בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ
שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ
וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה וְכַנַּ"ל
וְעִקַּר גּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם
שֶׁהָיָה מִתְלַהֵב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל כָּך
הָיָה רַק בִּשְׁבִיל מִדָּה זאת שֶׁל אֲרִיכַת אַפַּיִם
מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁשָּׁם. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם כַּנַּ"ל
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וַיְמַהֵר משֶׁה וַיִּקּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ"
'מָה רָאָה ? אֶרֶך אַפַּיִם רָאָה' הַיְנוּ כַּנַּ"ל
כִּי מֵחֲמַת שֶׁרָאָה בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם שֶׁהוּא תָּלוּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל
עַל כֵּן "וַיִּקּד אַרְצָה", שֶׁהָיָה לִבּוֹ בּוֹעֵר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כְּדֵי לִזְכּוֹת לְאֶרֶך אַפַּיִם כַּנַּ"ל
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ שָׁם: 'וְחַד אָמַר אֱמֶת רָאָה מַר אָמַר חֲדָא וּמַר אָמַר חֲדָא וְלָא פְּלִיגֵי'
כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
[בהתורה ואכלתם סי' מ"ז]
וּמַסִּיק שָׁם בַּגְּמָרָא שְׁמַע מִנַּהּ אֶרֶך אַפַּיִם רָאָה
כִּי עִקָּר הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ"ל
וְצָרִיך כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְגַם שֶׁיִּהְיֶה גַּעְגּוּעִים לְכָל הַצַּדִּיקִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְהוּא סְגֻלָּה לְהַכַּעַס וְלָעַצְבוּת
כִּי 'כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ"ם'
אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם, הֶפֶך הַכַּעַס
וְזֶה שֶׁקּדֶם קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, אָנוּ מְבַקְּשִׁים
'וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ'
הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְגַּעְגְּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה
הַיְנוּ קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנָה."פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל - הצדיק מיבניאל.
"כי הנה רבינו ז"ל מגלה בתורה זו גילוי נפלא בעניין קדושת ארץ ישראל, ואיך היא מסוגלת להכניס מידת האמונה באדם, ולנקות אותו מהעצבות והעצלות המונעות אותו מאוד מעבודת ה' יתברך, ולהביא אותו אל אריכת אפים וסבלנות , שהם עיקריים גדולים בעבודת ה' יתברך, ועל ידי זה יזכה לעבור את החיים לשלום.
ומסביר רבינו ז"ל כי הינה מידת העצבות היא מידה גרועה מאוד, והיא עיקר המונע את האדם מלהתקרב אל ה ' יתברך ומלנסוע אל הצדיק, כי העצבות באה מפגם האמונה, ומפני ששמץ של כפירות ואפיקורסיות טמון בליבו, וזה מונע אותו מלשמוח בשמחת אלוקותו יתברך, ומלהחיות את עצמו עם כל נקודה טובה שיש בקירבו, כי אצל ה' יתברך כתיב(דברי הימים א,טז, כז)
"עֹ֥ז וְחֶדְוָ֖ה בִּמְקֹמֽוֹ", ומי שקרוב וסמוך אל ה' יתברך - בהכרח שתיהיה בו שמחה, כי מרגיש אלוקותו יתברך המסבב אותו מכל צד, ויודע שכל פרט ופרט של הבריאה, מושגח בהשגחתו יתברך הפרטי פרטית, ולכן שמח תמיד בשמחה עצומה, ויודע שבכל מה שה' יתברך עושה, הכל לטובה, מה שאין כן מי שיש בו עצבות ועצלות, חס ושלום, סימן ששמץ של כפירות ואפיקורסיות טמון בליבו, המסתיר ממנו אלוקותו יתברך, ומפני זה שורה בו עצבות.והנה רבינו ז"ל משווה בתורה זו את ההתקרבות לה' יתברך, אל ההתקרבות אל הצדיק, כי זו תלויה בזו, כפי שיש לאדם אמונת חכמים, ומקרב עצמו אל הצדיק, כן זוכה לאמונה בה', ולהתקרב אל ה' יתברך, כי הצדיק מלמד לכל נשמות ישראל את לימודי האמונה הקדושה, והמאמין בצדיק, כאילו מאמין בקדוש ברוך הוא. וכמו שאמרו חכמינו הקדושים(מכילתא בשלח פרשה ו) על הפסוק (שמות יד,לא)
"וַיַּאֲמִינוּ בה'וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ " - אם במשה האמינו קל וחומר בה' בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאילו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם:עין שם.
כי כל עיקר מעלת הצדיק, שהוא דבוק בה' יתברך בקביעות עצומה, ואינו מסיח דעתו ממנו יתברך כלל, ולכן אדם שמתקרב אליו, ומסתובב אצלו, גם עליו נמשך מהארתו הגדולה, ומתחיל להאיר בו אור האמונה, ולכן הרוצה להתחזק באור האמונה - מוכרח להתחזק באמונת חכמים, ולקבל דיברי חכמים בתמימות ובפשיטות גמורה, ועל ידי זה יזכה להגיע לשלמות האמונה, ולשמוח תמיד בשמחת אלוקותו יתברך."
תוך הנח"ל מהדורת תשע"ג פרשת שלחלכן כל מי שמשתוקק לריפוי ממידת העצבות והעצלות והתחזקות באמונה ושמחה, שחייו יהיו בטוב ממש!
יעשה מסירות נפש ויבוא לאומן אל רבינו נחמן - מרפא הנפשות!
בואי ללמוד על כוחה של התבודדות וחיבור לצדיקים - בסדנת התבודדות באומן עם הרבנית מיכל אור תח"י.
"עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת בָּא יְשׁוּעָה,עַל כָּל הַדְּבָרִים, הֵן עַל דָּבָר גָּדוֹל הֵן עַל דָּבָר קָטָן, תִּתְפַּלֵּל " (ספר המידות).
"כי בשמחה תצאו" השמחה היא הסגולה הכי גדולה לצאת מכל המצרים!
ואמר רבינו הקדוש
"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!"
נ נח נחמ נחמן מאומן
הלימוד מוקדש לעילוי כל נשמות ישראל ובפרט:
טארק אלי חיים בן יוסף והלה
יוסף בן חיים ושרה רבקה
יהודה זאב בן יחיאל צבי
אליהו ליאון לוי בן שפיקה
סמיחה בת מסעודה
משה בן סמרה
יהי רצון שנזכה לעבוד את ה' בשמחה תמיד! להודות ולומר תודה על הכל בחיים.
שה' יתברך ישפיע עלינו שפע של ברכה, אמונה שלמה, ישוב הדעת, זיווגים טובים מתאימים והגונים לכל הצריכים, רפואה שלמה בתוך כל ישראל,
שלום בית אמיתי, שמחה,
אהבת ה' וגאולה שלמה ברחמים רבים.
אמן !